פולו-אפ? אתה צוחק עליי?

פולואפ בעבור הרבה אנשים,
היא אולי אחת הפעולות השנואות או המיותרות ביותר שיש.
״זו פעולה למזוכיסטים״.
״אם הוא לא סגר עכשיו זה לא יקרה״.
״יש לו את הטלפון שלי, אם זה חשוב לו הוא ידע למצוא אותי״.
וכו׳..
במובן מסויים פולואפ,
זה אחד ממעמדי המכירה המחורבנים שיש.
הרי.. בוא, הלקוח הבין את הדברים.
אם הוא היה מעוניין, הוא היה מתקשר וסוגר.
הוא לא צריך שתשאל אותו:
״נו דוד, חשבת על הדברים?״

בפועל, פולואפ היא פעולה הכרחית בעיניי.
כל מי שמוכר שירותי פרימיום יודע שאנשים, גם אם הם שלמים יחסית עם הדברים
רוצים לקחת קצת זמן לעכל אותם.
רוב המכירות לא נסגרות בשיחה ראשונה ממגוון של סיבות.

אם אנחנו לא נדאג לייצר תהליך מתאים,
אנחנו הולכים להשאיר הרבה כסף על השולחן.
השאלה בעיני היא לא האם לבצע פולו-אפ או לא,
אלא,
איך ובאיזה צורה
מה יהיו הרווחים בין נגיעה אחת לשנייה
ואיך לייצר את זה בצורה יצירתית ומותאמת לקוח.